טיפים למי שמחליט לנהל את המשבר הרפואי בכוחות עצמו

החלטתם לפעול בכוחות עצמכם למיצוי הזכויות שלכם או של בן משפחה שנפגע ממחלה קשה או תאונה?

כל הכבוד על היוזמה.

הנה כמה עצות שכדאי ללמוד היטב לפני שצוללים לעומקה של בירוקרטיה: 

1. האם יש לכם את הזכות לפעול בשם בן משפחה שנפגע?

הביאו בחשבון שאם החולה נמצא במצב קוגניטיבי שלא מאפשר לו לקבל החלטות בשיקול דעת או לחתום על מסמכים, בני המשפחה/חברים יצטרכו לפעול בשמו. הגופים הממוסדים ידרשו במצב כזה אישור רשמי לכך שהחולה אכן ביקש שיפעלו בשמו  – יפוי כוח מתמשך או אפוטרופסות.

אם היה מדובר באדם שחתם בעבר על מסמך משפטי הנקרא "יפוי כוח מתמשך" (יכ"מ) – זה הזמן להפעיל את המסמך. המשמעות היא שיש לשלוח למשרד המשפטים את מספר ההפקדה, למלא את הטופס ולצרף חוות דעת של נוירולוג/גריאטר שאומרת שמייפה הכוח לא כשיר לקבל החלטות בעצמו.

אם מדובר באדם שלא חתם על בעבר על יכ"מ, יהיה צורך באפוטרופסות. ניתן להוציא אפוטרופסות תוך ימים (במקרה דחוף) ועד מספר שבועות. ההליך דורש חוות דעת רפואית, מסמכים ואישור בית המשפט, וניתן לבצע אותו גם ללא עורך דין, באמצעות טפסים והנחיות זמינות לציבור. ההבדל בין אפוטרופסות גוף לרכוש הוא בתחום הסמכויות, וישנה אפשרות למינוי משולב או ממוקד בהתאם לצורך.

 2. תעבדו מסודר - תעבדו מהר

זו אולי העצה הכי חשובה שיש לנו לכל מי שהולך לנהל משבר רפואי: הבירוקרטיה הישראלית יכולה להיות פשוטה בהרבה אם תבינו אילו מסמכים ואתרי אינטרנט שירותיים תצטרכו לעבוד הכי הרבה. שמרו את שני הסעיפים הבאים ושננו אותם היטב כי הם מה שיעשה את ההבדל:

א. המסמכים שתצטרכו הכי הרבה: חלק לא מבוטל ממשרדי הממשלה והמערכות הציבוריות ידרשו מכם את אותם המסמכים – צילום ת"ז, אישור מביטוח לאומי על נכות, סיכומים רפואיים עדכניים (כלומר משלושת החודשים האחרונים) וכד'. לכן כדאי כבר בשלב מוקדם של מיצוי הזכויות לארגן את כל המסמכים הרלבנטיים בתיקיה אחת, על המחשב/בסלולרי, כדי שניתן יהיה לשלוף אותם מיד ובקלות. טיפ: שמרו קבצים עם שם שמבהיר בצורה שאיננה משאירה מקום לספר מה יש בהם. לדוגמה: כדאי לשמור את אישור הנכות מביטוח לאומי תחת השם: "ביטוח לאומי אישור אחוזי נכות 2024-25" ולא "אישור ביטוח לאומי".

ב.האתרים שתצטרכו הכי הרבה: למרבה השימחה חלק ניכר כיום מהפעולות הבירוקרטיות ניתנות לביצוע אונליין, מה שחוסך הרבה זמן. לכן, הפעולה הבירוקרטית הראשונה שכדאי לכם לבצע בדרך לזכויות זה ליצור ססמאות ושמות משתמש ב- 4 אתרים מרכזיים:

· בית החולים שבו מאושפז המטופל – שם תמצאו את כל הסיכומים הרפואיים בעניינו, תוכלו לקבוע תורים במרפאות החוץ וכד'

· קופת החולים שבה חבר המטופל – סביר שכבר יש לו שם משתמש וסיסמה, אבל זו גם הזדמנות טובה להכניס את עצמכם בהגדרות כאיש קשר יעודי עבור הודעות הקופה.

· אתר השירותים הממשלתיים – זה אולי האתר שהכי קשה ליצור בו שם משתמש וסיסמה, כי נדרשים כמה אמצעי זיהוי. בצעו את הפעולה הזו כשאתם ליד המטופל ומחזיקים בכמה מסמכי זיהוי ובמכשיר הטלפון הסלולרי שלו. דרך אתר השירותים הממשלתיים תוכלו להגיע כמעט לכל מסמך שהוציאו משרדי הממשלה ביחס למטופל, להעלות בקשות ולמלא טפסים. מאחר שתיאלצו להיות בקשר עם לא מעט משרדי ממשלה, אל תוותרו על הכלי היעיל הזה, למרות הקושי. טיפ מועיל במיוחד: כדי להמנע ממצב שבו בכל פעם שתצטרכו להכנס לאתר ישלחו סיסמה רק לטלפון של החולה, צרו חשבון מייל חדש והכניסו אותו כאמצעי זיהוי ואימות. כך, בכל פעם שהאתר ירצה לאמת את זהות המשתמש, לא תצטרכו להטריד את החולה ומכשיר הסל' שלו. 

· ביטוח לאומי – האיזור האישי באתר ביטוח לאומי הוא אחד המשוכללים והיעילים שיש באתרים של מוסדות רשמיים ומכאן ואילך את כל ענייני התביעות, הבקשות, התלונות והשאלות שיש לכם אל ומביטוח לאומי תוכלו לנהל דיגיטלית יחסית בקלות.

3. הזהרו מעצות מקרובים ופורומים אינטרנטיים/קבוצות ברשתות החברתיות.

אתם הולכים לקבל מבול של עצות מאנשים עם כוונות טובות אבל לאו דווקא עם הידע המתאים. נחלק אותם לשלוש קבוצות מרכזיות:

א. החברים ובני המשפחה ש"קרה להם בול אותו דבר" - עלולים לבצע השלכות מהמקרה שלהם למקרה שלכם כשמדובר במקרים עם מאפיינים שונים.

ב.קבוצות חולים ברשתות חברתיות - כגולשת אדוקה בקבוצות האלה תמיד מדהים אותי לראות כמה תשובות שונות אנשים נותנים לשאלת גולש שיש עליה רק תשובה עובדתית אחת נכונה. הקבוצות האלה מצויינות לתמיכה רגשית ולעיתים המנהלים שלהן מחזיקים בידע רב ונותנים מענה אמין, אבל הן גם נוטות לבלבל ולהטעות.

ג. מודעות פרסומת קליקבייטיות שמציעות לכם הון עתק בפטור ממס/תביעות או סתם לדעת אילו זכויות מגיע לכם "אם רק תענו על סקר פשוט!". אותי אישית זה תמיד שיעשע אותי לגלות בעזרת ה"סקרים" האלה שלמעשה המדינה חייבת לי מליוני שקלים על ציפורן חודרנית... אבל המציאות קצת שונה. המטה כאן היא לאסוף את הנתונים שלכם כדי להציע לכם הצעות סרק. 

4. תביעות ביטוחיות לא מחייבות פניה לעורך דין

לא, אין שום צורך בעורך דין כדי למצות זכאות לקיצבה מביטוח לאומי או גימלה מחברת ביטוח. למעשה, אם הגעתם לשלב שבו נדרש עורך דין – כלומר הכרח להגיע לבית משפט – יתכן שניהלתם את הדברים לא נכון עד כה. למעשה, אין כיום אפילו צורך בעורך דין להוצאת אפוטרופסות על אדם, אבל עדיין כן אמליץ להשתמש בכזה למטרה הזו.

שכר הטירחה של עורכי דין בתביעות ביטוחיות גבוה בד"כ מזה של ממצי זכויות אחרים, כאשר התוצאה לרוב היא בדיוק אותה תוצאה. והנה טיפ חשוב: לא, להגיע לועדה רפואית בלוויית עורך דין לא יגרום לחברי הועדה או לביטוח לאומי להבהל נורא ולהכנע מיד לכל דרישותיכם. להיפך: זה עלול לשדר להם שבאתם להתקוטט או שאתם מסתירים דבר מה.

5. בירוקרטיה זה קשה, אבל אל תתנו לה לשתק אתכם

לאחרונה פגשתי אישה דלת אמצעים עם נכות משמעותית. כששאלתי האם היא מקבלת קיצבת נכות מביטוח לאומי, היא השיבה בשלילה: "אני מפחדת מהם. לפני עשרים שנה הייתי בועדה רפואית והתייחסו אלי לא יפה". כלומר הפחד שיתק אותה עד כדי כך שהייתה מוכנה לסבול חרפת עוני ורק לא להתעמת עם החשש שלה מיחס מעליב בועדה רפואית. כמה נורא. החדשות הטובות: הימים האלה חלפו מזמן וכיום ביטוח לאומי וגופים נוספים נוהגים לרוב בצורה קשובה ועניינית. עם זאת, בכל הקשור למשרדי ממשלה הסיפור מורכב: הפיצול הרב במשרדי הממשלה מגדיל את הנטל הבירוקרטי ומקשה מאוד על מימוש של זכויות שדורשות מעורבות של יותר ממשרד אחד, כמו גימלת ניידות ורכישת רכב לנכה בהלוואה עומדת. סיוט ממש. מצד שני, המעבר לשירותים דיגיטליים מוביל לזה שנתזז הרבה פחות במובן הפיזי ושהתשובות ינתנו יותר מהר מבעבר. זכרו כלל חשוב: ישראל היא מדינת בסטה – במובן השלילי של המושג היא בנויה ארעית וגחמנית כמו בסטה, במובן החיובי – כמעט על הכל ניתן לנהל מו"מ...