שיקום: האם החולה או משפחתו יכולים לקבוע באיזה מוסד/מחלקה החולה ישוקם?

לא, אבל אתם יכולים להשפיע על זה. לקראת המעבר למוסד שיקומי, אחות קשר של קופת החולים אליה משתייך החולה אמורה להציע לכם לפחות שתי אפשרויות מוסדיות שנמצאות במרחק גיאוגרפי סביר ממקום מגוריו של החולה ו/או משפחתו.

למרבה הצער, כשמדובר בחולים בגיל השלישי, ההסתברות לקבל מחלקה "נחשקת" קטן יותר וגם זמן האישפוז שקופת החולים תקצה לקשיש להשתקם קצר יותר. המדינה משקיעה בעיקר בצעירים ובנפגעים שיש להם פוטנציאל לחזור לשוק העבודה. מי שחצה את גיל הפרישה עלול למצוא את עצמו נשלח ל"שיקום ביתי", שבהיעדר כוח עזר סיעודי בבית מייצר יותר נטל מתועלת.

נניח שאחות הקשר של הקופה בביה"ח הציעה לכם שני מקומות, אך מסיבות ענייניות אתם מתנגדים להם - האם מותר לקופה לאיים עליכם בהפסקת המימון של האישפוז בבית החולים? לא! אסור לקופת החולים לאיים על חולה בהפסקת מימון האשפוז עקב סירובו להעברה למחלקה שיקומית ספציפית,  אבל שימו לב: זה נכון כל עוד קיימת מסגרת מתאימה אחרת הזמינה במערכת הציבורית. לפי חוק זכויות החולה (1996): מטופל זכאי להסכמה מדעת להעברה למחלקה שיקומית, כולל קבלת מידע על החלופות הקיימות. קופת החולים רשאית להציע מסגרת שיקומית על פי קריטריונים רפואיים ותפקודיים, אך אינה רשאית לכפות בחירה במוסד ספציפי ללא הצדקה מקצועית.

לכן, אם מצאתם מסגרת שיקומית ציבורית ראויה וקיבלתם מהקופה סירוב, הנה מה שביכולתכם לעשות:

· דרישת חוות דעת רפואית: לבקש מהצוות הרפואי נימוק מפורט בכתב לסירוב להעברה למחלקה המבוקשת, תוך התייחסות לפוטנציאל השיקומי ולמצב הרפואי.

· פנייה לוועדת חריגים של הקופה: אם המחלקה המבוקשת נכללת בסל אך הקופה מסרבת, ניתן להגיש בקשה לועדת חריגים של הקופה עם חוות דעת רפואית תומכת.

· ערעור לנציבות קבילות הציבור: אם הקופה אינה מגיבה או מאיימת בהפסקת מימון, ניתן להגיש תלונה לנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות.

אבל הנה כמה מגבלות והבהרות שחשוב לציין לפני שאתם נוקטים בהליכים:

· זמינות מיטות: אם המחלקה המבוקשת אינה זמינה עקב מחסור ארצי במיטות, הקופה רשאית להציע חלופה דומה במחוז אחר.

· השתתפות עצמית: מימון אשפוז במוסד פרטי (למשל, שיקום פרטי) דורש השתתפות עצמית, אלא אם קיימת החלטה של ועדת חריגים.