חיפוש
  • karinbgux

איך נראה המעבר למחלקת שיקום

עודכן: 22 בפבר׳ 2021

אדם אהוב עבר פגיעה מוחית לפני זמן קצר ואתם מלאי חרדה ושאלות. בואו ננסה לתת כעת מענה לאחת מהן: איך נראה המעבר למחלקת שיקום?


יש שלושה מעברים משמעותיים במסע שעוברים נפגעי ראש ובני משפחותיהם:


המעבר הראשון מתרחש מיד בקרות האירוע המוחי: מעבר מהחיים הרגילים בחוץ לאישפוז. זה המעבר למחלקה אקוטית.

המעבר השני הוא מהמחלקה האקוטית למחלקת שיקום בתוך בית החולים או למוסד שיקומי. יש כאלה שלא מועברים לאישפוז ממוסד אלא משוחררים לביתם, אבל במצב הזה נעסוק בהזדמנות אחרת. המעבר השלישי הוא מהשיקום הממוסד הביתה. גם בו נעסוק בסירטון אחר.

הפעם נתמקד במעבר מהמחלקה האקוטית לשיקום הממוסד.

למה המעבר הזה כל כך דרמטי? כי זו למעשה הפעם הראשונה שבה נחוש את הפער בין מה שקיווינו שיהיה לבין המצב כמו שהוא באמת. הפער בין התקווה שהכל ישוב לקדמותו לתחילת ההבנה שחלק מהיכולות של אהובנו אבדו והוא השתנה. הפער הזה הוא אגרוף לבטן.

הדבר הראשון שמכה בנו כשאנו נכנסים למחלקה השיקומית הם כסאות הגלגלים והנפגעים שסובלים מעיוותים שונים. בימים הראשונים שלי במחלקת השיקום לא קלטתי שגם בן הזוג שלי הוא כזה. לא רציתי בשום פנים ואופן שהוא יהיה כזה. בתוך כמה ימים כבר כל כך התרגלתי למראה הזה, עד שכשהייתי יוצאת מבית החולים דווקא הציבור הרגיל ברחוב נראה לי הלא נורמלי.

אבל מה שמשמעותי יותר, זו ההבנה שהמידע שלנו על איך נראה אירוע מוחי הוזנה בעיקר מסרטים וסדרות טלויזיה. ובכן, אנחנו לא בסרט הוליוודי שבו החולה קם מהתרדמת, מאופר ומגולח, ותוך כמה ימים של פיזיותרפיה חוזר הביתה לפעילות רגילה. זה פשוט לא עובד ככה. התיקווה שלי שלאירוע הזה יש התחלה, אמצע וסוף ברורים ומהירים התנפצה. אלוהים אדירים, ככה הולכים להיראות החיים מכאן והלאה?

התשובה היא לא. נכון, יהיו חלקים איומים, אבל יהיו גם רגעי התעלות ואושר שטרם הכרתם.

הנה 10 עצות שיסייעו לכם לעבור את התקופה במחלקת השיקום קצת יותר טוב:

  1. אתם לא לבד. סביבכם במחלקה יש עשרות אנשים במצב דומה. למרות שכולם קצת עצובים ולפעמים עצבניים, יש משהו במקומות האלה שגורם לערבות הדדית טובה. הצטרפו אליה. דברו עם בני המשפחות האחרים. בסדר, לא מיד, קחו רגע לעכל, אבל מיד אחריו תתחילו להתיידד. האנשים האלה עשויים להפוך לחלק מאוד מועיל ומנחם בחייכם.

  2. כשחולה נכנס למחלקת שיקום הצוות הרפואי והפרא-רפואי בודק אותו. בסיום הבדיקה הרופא השיקומי מציב יעדי שיקום. בדקו מה הם ולימדו אותם ואת הדרך אליהם: מה עושים בפיזיותרפיה? מהו ריפוי בעיסוק? איך נראית העבודה של קלינאית תקשורת?

  3. זמן קצר אחרי הקבלה לאישפוז בשיקום, לפעמים אפילו באותו היום, תקבלו לוח זמני טיפולים שבועי. ודאו שיש לכם כמה העתקים ושהלו"ז הזה נשמר ומתקיים.

  4. בידקו מהן התרופות שמקבל הנפגע. הוא הגיע לשיקום עם רשימה, ודאו שעוקבים אחריה, ואם שינו אותה – שיסבירו לכם למה. הכירו את התרופות ומה השפעתן, כי לפעמים שינוי תרופתי קטן יכול ליצור אפקט שלילי או חיובי גדול ואתם אלה שהכי עירנים למצבו של הנפגע. אחרי הכל, לכם יש רק חולה אחד להשגחה ולצוות - עשרות.

  5. סננו רעשים מפריעים – כל החברים ובני המשפחה רוצים לדעת מה קורה והם עלולים להעיק עליכם עם הודעות שלא פוסקות או אמירות חסרות טאקט. אני ממליצה לכם לפתוח קבוצת ווטסאפ שבה רק לאדמין יש הרשאה לכתוב ובה תעדכנו את כו-לם פעם ביום או ביומיים מה המצב כעת, איזו עזרה אתם צריכים ומה התהליך שאתם עוברים. וכן, מותר לכם לבקש בה גם שקט.

  6. גייסו את המשפחה והחברים לתת משמרות בבית החולים. נכון, אני יודעת, יש כאן גם בושה. אנחנו לא רוצים שיראו את יקירינו כשהם לא במיטבם. אבל שיקום דורש שליד החולה יהיה 24/7 אדם נוסף ויש גבול לשחיקה של שניים-שלושה בני משפחה. אין לכם שום סיבה להתבייש, אתם צריכים עזרה. גם אני מחלתי על כבודי וביקשתי אותה. משמרת לצד החולה בשעות היום צריכה להמשך בין שעתיים לארבע שעות. אנחנו גייסנו בערך עשרה בני משפחה וחברים לתת משמרות. ערכנו לו"ז שבועי, הסברנו לכל מי שעלה למשמרת מה בדיוק המצב ומה הוא מתבקש לעשות. זה עזר לנו לחלק את הנטל ולשמור על האנרגיות שלנו במרתון הזה, כדי שחלילה לא נחלה גם אנחנו. העצה הזו טובה יותר לתקופה שבלי קורונה, אבל גם כיום בחלק מהמחלקות מותר להכניס מלווה אחד שמתחלף.

  7. ליד מיטתו של החולה הציבו מחברת או טבלט ונהלו בהם יומן אישפוז. כל מי שעולה למשמרת צריך לקרוא מה היה במשמרת שלפניו ולתעד מה קורה במשמרת שלו: האם היה ביקור רופא? האם החולה קיבל תרופות? האם הוא עבר טיפול משקם כלשהו ומה היה בו? מה מצב הרוח של החולה? על מה הוא דיבר ואיך? למה דווקא במחברת ולא בווטסאפ? כי בווטסאפ החומר הולך לאיבוד ולמי יש כוח לגלול למעלה.

  8. תעדו את ההליך השיקומי – בכתב ובסירטונים. כך תוכלו לעקוב גם אחרי שינויים חיוביים וגם שליליים ולסייע להבנה של הצוות ושלכם האם אתם בדרך הנכונה ליעדים שהוצבו.

  9. אל תבהלו מהשינויים במצבו של החולה: פגיעות באיזורים מסוימים במוח מעלולות להוביל לאובדן עכבות של החולה או לאופוריה מוגזמת או לחוסר מוטיבציה או להתפרצויות בכי וכעס. זה לא בהכרח תמיד יהיה ככה. ברוב המקרים זה רק שלב.

  10. אל תבהלו מזה שהחולה ישן הרבה. מה שלמוח שלכם הוא מאמץ קטן עבורו כרגע הוא מאמץ אדיר שדורש הרבה מנוחה להתאוששות אחריו. זו גם הסיבה שטיפולי השיקום בהתחלה עשויים להיות מאוד קצרים, לפעמים אפילו דקות בלבד. זה מה שכרגע אפשר בלי להתיש לגמרי ולאבד אפקטיביות. לאט לאט הזמן שבו החולה עירני יתרחב ואיתו היכולות.

אלו עשר העצות הראשונות. אם אתם בתהליך שיקום ומתלבטים אם אתם נוהגים נכון או לא, ביחס לחולה או לצוות. אם יש לכם עוד שאלות – פנו אלינו לחמ"ל. היינו בסרט הזה, אנחנו מכירים אותו היטב.



34 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול