נשים רבות בגיל השלישי מוצאות את עצמן הופכות למטפלת העיקרית – לפעמים היחידה – בן הזוג שהפך לסיעודי. הן קורסות תחת הנטל, אבל ילדיהן משוכנעים שמתפקידן לשאת בו ללא הכנסת כוח עזר סיעודי וללא שקילת האפשרות לפתרון מוסדי. המצב הזה מסוכן לכל המשפחה. אם את כלואה בין עומס טיפולי לנקיפות מצפון וחשש מתגובת ילדיך, ניסחתי עבורך פניה לילדים שאולי תסייע להם להבין ילדים יקרים, אם אתם קוראים את המכתב הזה, כנראה שאביכם כבר אינו מסוגל להסתדר בכוחות עצמו. אולי מדובר באבא אחרי אירוע מוחי, דמנציה, מ

מתחילים לחשוב שצריך להכניס הביתה מטפל/ת זר/ה? לא בטוחים מאיפה להתחיל ומה הכללים? הנה מדריך מעשי ומפורט שיענה לכם (כמעט) על כל השאלות. העסקת עו"ז (עובד או עובדת זרים) בסיעוד היא אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר שמשפחה מקבלת כאשר אדם קרוב הופך תלוי בעזרת הזולת. מדובר בהחלטה שיש לה השלכות יומיומיות, רגשיות, כלכליות ובירוקרטיות, ולעיתים גם השפעה דרמטית על שלומם של בני המשפחה המטפלים. משפחות רבות דוחות את הרגע הזה, אם מפני שהמטופל מתקשה להשלים עם השינוי במצבו, אם מפני שבן או בת הזוג מ

מקבלי גימלת סיעוד מביטוח לאומי לא יכולים לקבל את מלוא הגימלה בכסף, למעט מי שדורג ברמת החומרה הראשונה מבין שש הקיימות בגימלת הסיעוד. למה? כי המחוקק החליט לחייב את ביטוח לאומי ליצור תמהיל שירותים שמקבל הגימלה אמור לבחור מביניהם, ורק חלק מהגימלה יכול להנתן לו ככסף ישיר לחשבון הבנק ("גימלה ישירה"). במסגרת התמהיל הזה ניתן להמיר את הגימלה לשעות טיפול במרכז יום יעודי - לבעלי מוגבלות פיזית או לתשושי נפש. לעיתים קשישים מתנגדים ללכת למרכזים האלה בגלל רצון להדחיק את מצבם או כי אינם חוש

נתחיל מהשורה התחתונה: אם עברתם את גיל 18, גם אם אתם בריאים כמו שור – רוצו לעשות ייפוי כוח מתמשך. מהו ייפוי כוח מתמשך? ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לאדם לקבוע מראש מי ינהל את ענייניו בעתיד, אם הוא יאבד את כשירותו לקבל החלטות בעצמו. מה זה אומר "יאבד את כשירותו"? למשל יחלה במחלה שפוגעת בכושר השיפוט (כמו דמנציה או אירוע מוחי) או יחווה תאונה שתפגע ביכולת זו (חבלת ראש בתאונה, למשל) או לא יהיה בהכרה. האדם שמייפה את הכוח, המכונה "הממנה", יכול להחליט אם ייפוי הכוח יכלול עניינ

פנסיה רפואית (פנסיית נכות) היא קצבה חודשית שמשולמת לעמית בקרן פנסיה (או בפנסיה תקציבית) שנפגע בריאותית ואיבד את כושר עבודתו באופן מלא או חלקי, לתקופה ממושכת או לצמיתות. מטרתה להבטיח הכנסה שוטפת למי שאינו מסוגל להמשיך לעבוד עקב מחלה, תאונה או ליקוי רפואי. כל זה כמובן במידה והפנסיה שלכם כוללת רכיב של אובדן כושר עבודה. לעיתים ניתן למצוא את הרכיב הזה גם בביטוח מנהלים. מה זה בעצם אומר? זה אומר שהשכר שאתם מקבלים מעבודתכם מבוטח. בדקו עם המעסיק איזה חלק ממנו מבוטח, כי למרבה הצער נתקל

פוליסת מחלות קשות היא ביטוח בריאות פרטי שמעניק למבוטח פיצוי כספי חד-פעמי (או לעיתים בתשלומים) במקרה של גילוי מחלה קשה, מתוך רשימה מוגדרת של מחלות ואירועים רפואיים חמורים שמצוינים בפוליסה. הפיצוי אינו תלוי בהוצאות בפועל, אלא משולם עם אבחון המחלה או האירוע הרפואי, בהתאם לתנאי הפוליסה. אילו מחלות מכוסות? הפוליסה כוללת רשימת מחלות קשות, שלפחות חייבות לכלול (לפי דרישת הפיקוח על הביטוח): סרטן שבץ מוחי טרשת נפוצה התקף לב ניתוחי מסתמי לב ניתוחי מעקפי לב ניתוח אבי העורקים קרדיומיופתיה

בשנה האחרונה, בצל משבר הביטוחים הסיעודיים, מבוטחים רבים שאושרה להם קיצבה מהביטוח הסיעודי קיבלו הודעה שחוקר פרטי תיעד אותם מבצעים פעולות שבגינן החליטה חברת הביטוח לשלול את הקיצבה. אם זה קרה גם לכם ואתם חשים שנגרם לכם או ליקירכם עוול, שכן לא הייתה כל הונאה ומצב המבוטח עדיין סיעודי, שימו לב: דרשו מחברת הביטוח את דוח החקירה ותמונת פנים של המבוטח. לפי חוזר של רשות שוק ההון (הפיקוח על הביטוח) מחובתה של חברת הביטוח לספק לכם את המסמכים האלה. נצטט את הסעיף בחוזר שפורסם ב כ"ט בטבת התשפ

לרוב הישראלים שמחזיקים ביטוח סיעודי יש את זה שעשו במסגרת קופת החולים. שימו לב שהקופה במקרה הזה משתמשת בחברת ביטוח ההתנהלות שלכם תהיה מול חברת הביטוח ולא מול הקופה. פוליסת הסיעוד הזו היא למעשה ביטוח קולקטיבי, בתנאים אחידים, המעניק פיצוי כספי חודשי למבוטח שהפך סיעודי – כלומר, אינו מסוגל לבצע באופן עצמאי חלק מהותי של פעולות יומיומיות בסיסיות (ADL) או זקוק להשגחה מתמדת. מי יכול לתבוע? עד שנת 2025 אדם שהוגדר סיעודי ביטוחית היה אדם שלא יכול היה לבצע עצמאית 3 מתוך שש פעולות ה ADL

סוד גלוי: לרובנו אין שמץ של מושג אילו פוליסות ביטוח יש לנו ומה למעשה הן אומרות… אז בואו נתחיל מההבחנה הראשונה בין סוגי ביטוחים: פוליסות שיפוי - אלה פוליסות שיתנו לכם כסף כהחזר על הוצאה. כלומר תצטרכו להוכיח שההוצאה שהוצאתם על רופא/תרופה/ציוד רפואי אכן הייתה בהתאם לתנאי הפוליסה. למרבה הצער רובנו לא קוראים את האותיות הקטנות של תנאי הפוליסה ועלולים למצוא את עצמנו שורפים הון מתוך מחשבה שנקבל החזר, כשלמעשה לא נקבל דבר. כך גם ההיפך - גילינו בחמ"ל כל כך הרבה מקורות ביטוחיים פנטסטיים

שימו לב לא להתבלבל בין גימלת סיעוד בביטוח לאומי לבין ביטוח סיעודי שיש לכם בעזרת קופת החולים וחברות הביטוח! גמלת סיעוד היא גמלה הניתנת על-ידי המוסד לביטוח לאומי לקשישים (מגיל פרישה: נשים מגיל 62, גברים מגיל 67) המתגוררים בביתם וזקוקים לעזרה של אדם אחר בביצוע פעולות יום-יומיות. יש שני פרמטרים שצריך לעמוד בהם כדי לקבל את הגימלה: הראשון - להוכיח ירידה תיפקודית באמצעות מסמכים רפואיים, השני - לא לחצות רף הכנסות מסוים שנפרט בהמשך. שימו לב: אם האדם שאתם מבקשים עבורו את הגימלה שוהה כע

גמלת ניידות היא הטבה הניתנת לאדם בגיל העבודה שבגלל מחלה או פציעה מוגבל בניידות, במטרה לסייע לו להשתלב בקהילה ולחיות חיים עצמאיים. זו הקיצבה שדורשת הכי הרבה פרוצדורות בירוקרטיות ולכן הכי קשה למימוש מהיר. ההטבות שניתנות במסגרת הגמלה: 1. קצבה חודשית קצבת ניידות חודשית למי שאין ברשותו רכב: · נכון למאי 2024: 2,581 ש"ח בחודש. · קיימות דרגות שונות לפי אחוזי הניידות, השימוש בכיסא גלגלים, והאם יש רכב או לא. קצבת ניידות חודשית לבעלי רכב: · גובה הקצבה משתנה

בשונה מנכות כללית/אובדן כושר עבודה, אחוזי הנכות הרפואית נקבעים לאדם על סמך מצב רפואי בלבד - מחלות, פגיעות או ליקויים גופניים/נפשיים, ללא קשר ליכולת שלו לעבוד לפרנסתו. הנכות הרפואית עשויה להקבע לתקופה זמנית או לצמיתות. הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי קובעת את אחוזי הנכות לפי חומרת הסימפטומים והשלכותיהם על התפקוד, בהתאם ל"ספר הליקויים" של ביטוח לאומי. לעיתים, כאשר יש פגיעות נוספות (למשל, בעיות לב, סוכרת, דיכאון), מחשבים נכות משוקללת שמביאה בחשבון את כל הליקויים. נכות רפואית גבוהה

הקצבה ניתנת למבוטחים מגיל 18 ועד גיל פרישה שנקבעה להם נכות רפואית של לפחות 60% (או 75% במקרים מסוימים), והם זקוקים לעזרה רבה או להשגחה מתמדת בביצוע פעולות יומיומיות (רחצה, לבוש, אכילה, ניידות, היגיינה אישית, הכנת אוכל) או להשגחה למניעת סכנה לעצמם/לזולת. הקצבה משולמת בכסף (ולא בשעות טיפול כמו גמלת סיעוד), בנוסף לקצבת נכות כללית, בתנאים מסוימים. במילים אחרות: ביטוח לאומי מצפה שתרכשו בעזרת כספי קיצבה זו עזרה, למשל ממטפל/ת, אך הוא לא בודק להיכן בדיוק נותב הכסף. שימו לב: לא ניתן ל

חולה/נפגע בגיל העבודה זכאי לקצבת נכות כללית אם נקבעה לו נכות רפואית של לפחות 60% (או 40% משוקלל עם ליקוי עיקרי של 25% ומעלה) ונפגעה יכולתו להשתכר בלפחות 50%. שימו לב: הזכאות גם מותנית בכך שההכנסות מעבודה אינן עוברות את התקרה הקבועה בחוק, שנכון ל 2025 עומדת על 7990 ש"ח בחודש. גובה הקיצבה הוא כ 4600 ₪ והיא למעשה מהווה חלופה למשכורת. תנאי זכאות עיקריים: גיל ותושבות - תושב ישראל בגיל 18 עד גיל פרישה (67 לגברים, 62 לנשים). נכות רפואית: · נקבעת על ידי ועדה רפואית של ביטוח לא

ADL - Activities of Daily Living פעולות היומיום, ה ADL, הן הפעולות הבסיסיות ביותר שאדם נדרש לבצע כדי שניתן יהיה לבחון האם הוא עצמאי או נזקק לעזרת הזולת. המונח הזה מתאר את היכולת של אדם לבצע בכוחות עצמו 6 פעולות: ניידות, הלבשה, רחצה, אכילה, שליטה על סוגרים (היגיינה), ומעבר משכיבה לישיבה וקימה מהמיטה. מבחן ADL ("מבחן תלות") משמש להערכת רמת התפקוד והעצמאות של אדם, במיוחד לצורך קביעת זכאות לקצבאות סיעוד, שירותים מיוחדים וביטוחים פרטיים. איך נקבע ה ADL? איש מקצוע מוסמך (לרוב אחות

הטבלה לא משקרת - למעלה משני שליש מבני המשפחה המטפלים הם נשים. כשגבר נאלץ להיות בן משפחה מטפל בד"כ הוא יקבל סיוע משמעותי יותר בתפקיד מאישה שממלאה תפקיד דומה. במקרים רבים החולה הוא קשיש. בנות הזוג, קשישות גם הן, מתעקשות להיות המטפלות העיקריות או נגררות לתפקיד הזה בגלל ציפיית החברה. מצב זה הרה אסון: גילן המאוחר, היעדר אוריינות דיגיטלית ושילוב של לחץ ודיכאון עלולים להעמיד את הנשים האלה בתוך זמן קצר בסיכון משמעותי לבריאותן. הבעיה היא שתחושת המחוייבות של הנשים האלה עלולה להיות כל

הנה מגיע הרגע שבו אומרים לכם: "היום הוא עובר לשיקום!" או "היום הוא יוצא הביתה!". לצד ההתרגשות, יש גם חשש איך זה יעבוד. החשש הזה מוצדק: המעבר מאישפוז במחלקה אקוטית למוסד שיקומי והמעבר מהמוסד השיקומי הביתה אלה מעברים קשוחים שדורשים הכנה משמעותית כדי שלא יווצרו ציפיות שווא. המעבר מהמחלקה האקוטית למחלקת/מוסד השיקום – כשבן זוגי היה מאושפז בטיפול נמרץ, שכבו לצידו בחדר גברים ונשים שכמוהו פירפרו בין חיים למוות. טיפול נמרץ הוא מקום מוקפד ושקט ולכן נפלתי לאשליה שהפרק הזה הוא האיום מכ

א. עובדת סוציאלית (עו"ס) – תיאורטית תפקידה של העובדת הסוציאלית במחלקת השיקום הוא לפעול לשיפור רווחת המטופל ומשפחתו, תוך התמקדות בהיבטים הפסיכו-סוציאליים של תהליך השיקום. בפועל, מדובר לא אחת בנשים ששכרן דל והעומס עליהן פסיכי, כך שהיכולת שלהן לעמוד בכל כובד הנטל נפגעת משמעותית. הפגיעה הזו, יחד עם תהליך שחיקה מואץ, עלולה להוביל לעיתים את החולה ומשפחתו לתחושות כעס ולעימותים עם העו"ס. לעיתים גם אי ההבנה מהם בדיוק תפקידיה ומחויבותה של העו"ס עלולים לגרום לכך שלא ניעזר בה או שניעזר ב

א. תעדו את התהליך – צלמו או ערכו תיעוד אחר של המתרחש בטיפולים הפרא-רפואיים. לא חייבים באדיקות יומיומית, אבל לפחות אחת לשבוע. כך תוכלו להעריך בצורה מדוייקת יותר את אופן וקצב ההתקדמות. הדבר ישמש אתכם גם מול קופת החולים שמממנת את השיקום הממוסד, אם היא תטען שיש לשחרר את החולה מאישפוז בגלל חוסר התקדמות. הדבר גם יועיל לכם מול המטופל: לעיתים הם נופלים לדיכדוך ואמונה שלא חל כל שיפור במצבם. אם תוכלו להראות להם שעשו כברת דרך מנקודת ההתחלה לאחר האירוע המוחי – הדבר עשוי לעודד אותם מאוד.

לא, אבל אתם יכולים להשפיע על זה. לקראת המעבר למוסד שיקומי, אחות קשר של קופת החולים אליה משתייך החולה אמורה להציע לכם לפחות שתי אפשרויות מוסדיות שנמצאות במרחק גיאוגרפי סביר ממקום מגוריו של החולה ו/או משפחתו. למרבה הצער, כשמדובר בחולים בגיל השלישי, ההסתברות לקבל מחלקה "נחשקת" קטן יותר וגם זמן האישפוז שקופת החולים תקצה לקשיש להשתקם קצר יותר. המדינה משקיעה בעיקר בצעירים ובנפגעים שיש להם פוטנציאל לחזור לשוק העבודה. מי שחצה את גיל הפרישה עלול למצוא את עצמו נשלח ל"שיקום ביתי", שבהיע